ר"ן על נדרים ל״ה א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים ל״ד ע״ב:ג׳ ר"ן על נדרים ל״ה ע״א:ב׳ »

1 נדרים פתח ↗

אֵיתִיבֵיהּ, אָמַר לוֹ: ״הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ״, אָמַר לוֹ: ״קֻוֽנָּם פָּרָה שֶׁאֲנִי קָנוּי לָךְ״, ״נְכָסַי עָלֶיךָ אִם יֵשׁ לִי פָּרָה אֶלָּא זוֹ״. ״הַשְׁאִילֵנִי קַרְדּוּמְּךָ״, אָמַר לוֹ: ״קֻוֽנָּם קַרְדּוֹם שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאֲנִי קָנוּי״, ״נְכָסַי עָלַי אִם יֵשׁ לִי קַרְדּוֹם אֶלָּא זֶה״, וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ — בְּחַיָּיו אָסוּר, מֵת אוֹ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה — הֲרֵי זֶה מוּתָּר.

2 חידושי הלכות פתח ↗

בר"ן פרה זו או שאסר כו' לרבא דאסר הס"ד זה למודר הס"ד מן הקדשים הס"ד לכל אדם הס"ד פדיונו הס"ד לרשות מקבל הס"ד ואלו מותרין הס"ד אלא שקבלה הס"ד טעמי דאמרת אלא כו' כצ"ל:

3 נדרים פתח ↗

4 גליון הש"ס פתח ↗

בהר"ן ד"ה מת וכו' וק' לדבא דאסר. ק"ל הא רבא פשט רק מכח הוכחה דאילו ככרי עליך לאפוקי מאי וכדפי' הר"ן לעיל וזהו שייך בככר דסתם הנאת ככר רק לאכילה וכמ"ש הרא"ש אבל הכא בפרה ובקורדום ל"ש הוכחה זו דבא לאפוקי בעוד שהפרה שלו אסור להשאילו ליהנות ממנה אם כן י"ל דרבא מודה בזה דמותר בנותן במתנה וצ"ע:

1 איתיביה וכו' השאילני פרתך הקנויה - פרה המונחת בפניהם:

2 קונם פרה שאני קנוי עליך - קונם עליך פרתי זו אם אני קניתי אלא פרה זו או שאוסר עליו כל נכסיו אם יש לו פרה אלא זו:

3 בחייו אסור - אם נמצא שיש לו פרה אחרת או קורדום אחר:

4 מת או שנתנה לו במתנה הרי זה מותר - משום דכי מת או שנתנה לו במתנה לא פרתו ולא קרדומו ולא נכסיו הן וקס"ד שהמדיר נתן למודר ואפ"ה שרי וקשיא לרבא דאסר:

« ר"ן על נדרים ל״ד ע״ב:ג׳ ר"ן על נדרים ל״ה ע״א:ב׳ »